פרחאת נ' הדר חברה לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

בפני תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "החוק").

הדיון בתביעה פוצל ובשלב זה נדונה שאלת החבות בלבד.

רקע:

כמתואר בכתב התביעה, בתאריך 5.10.03 או בסמוך לכך, נסעה התובעת ברכב מסוג פג'ו מ.ר. 3129689 (להלן: "הרכב"), הנהוג בידי הנתבע 2 -בעלה של התובעת, בכביש 85 לכיוון עכו. בסמוך לצומת חלפתא, ארעה התאונה כאשר נהג רכב צד ג' שעמד בתחנת אוטובוס נכנס לכביש תוך שהוא מבצע פניית פרסה על גבי קו הפרדה רצוף וכתוצאה מכך נחבלה התובעת ונגרמו לה נזקי גוף.

הנתבעת 1, הנה חברת ביטוח אשר התמזגה עם חברת הביטוח הפניקס, ולטענת התובעת הייתה בזמנים הרלבנטיים לתביעה, המבטחת של הרכב הנדון.

בדיון שהתקיים בפני ביום 2.4.2013, לאור טענת הנתבעת 1 בדבר העדר כיסוי ביטוחי לרכב בו נסעה התובעת בזמן התאונה, הוריתי לנתבעת 1 להגיש אישור בדבר הכיסוי הביטוחי לרכב.

ביום 8.5.2012 הגישה התובעת, באישור בית המשפט, כתב תביעה מתוקן במסגרתו הוספה "קרנית – קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים" כנתבעת נוספת בתיק בהתאם לסעיף 12 לחוק. ביום 24.7.2012 הגישה התובעת בקשה בהסכמה למחיקת הנתבעת, קרנית, מכתב התביעה וניתן פסק דין בהתאם. לאחר מחיקתה של קרנית מכתב התביעה, הודיעה התובעת כי היא עומדת על תביעתה וכאמור הדיון פוצל לשאלת החבות תחילה.

טענות הצדדים:

לטענת התובעת, התאונה הנה תאונת דרכים כהגדרתה בחוק ולפיכך אחראית הנתבעת 1, בפיצוי בגין נזקי הגוף שנגרמו לה. לטענתה, ביום התאונה היא נפגעה ברכב המבוטח בביטוח חובה אצל הנתבעת 1 לפי פוליסת ביטוח שהייתה בתוקף ביום התאונה.

הנתבעת 1 טוענת כי לתאונה הנטענת אין כיסוי ביטוחי. לטענתה, הרכב לא בוטח אצלה במועד התאונה בפוליסת ביטוח החובה הנטענת. לטענת הנתבעת 1, הרכב בוטח אך ורק מיום 9.6.03 ועד ליום 22.6.03, וביום 24.6.03 בוצעה החלפה של הביטוח לרכב מ.ר 2405587.

דיון:

סעיף 7 (5) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה 1975, קובע:"נפגעים אלה אינם זכאים לפיצויים לפי חוק זה:

(5) מי שנהג ברכב ללא ביטוח לפי פקודת הביטוח, או כשהביטוח שהיה לו לא כיסה את שימושו ברכב;"

נקבע כי מעבר לתכלית הסוציאלית של חוק הפיצויים, יש בו "תכלית הרתעתית שעיקרה להרתיע אנשים מהתנהגות שיש בה כדי לסכן בצורה ניכרת את ציבור המשתמשים בכבישים ובכלי רכב בכבישים, על ידי שלילת זכאותם לפיצויים על פי החוק".

ראה רע"א 333/9 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' דהן, פד"י מ (1) 503.

בעניינו המחלוקת הינה האם במועד התאונה בוטח הרכב בפוליסת ביטוח מתאימה בידי הנתבעת 1.

התובעת הציגה בפני את אישור המשטרה מיום 10.10.03, בגין התאונה מיום 5.10.03 (ת/3) על גביו מצוינים פרטי הרכב נשוא התביעה ומספר הפוליסה הרלבנטית, כאשר לטענתה מסמך זה מעיד כי במועד התאונה היה הרכב מבוטח בפוליסה הנדונה וגם אם לא, הרי שלא התובעת ואף לא בעלה ידעו כי הפוליסה אינה בתוקף.

מאידך, הנתבעת 1 טוענת כי עובר למועד התאונה העביר המבוטח המקורי את הפוליסה לרכב אחר. לתמיכה בטענתה, הציגה הנתבעת 1 בפני את מסמך ה"היסטוריה הביטוחית" של הרכב מיום 15.12.2010, ממנו עולה כי ביום 23.6.2003 בוצעה על ידי מר ויסאם קבלאן מי שהפוליסה רשומה על שמו (להלן: "המבוטח המקורי"), בכפוף לתשלום אגרת העברה בסך של 44 ₪, העברה של הפוליסה הרלבנטית לרכב מ.ר 2505587 (נ/1). כן הוצגה בפני תעודת הביטוח המקורית (נ/2), המתייחסת לרכב נשוא התביעה, רשומה על שמו של המבוטח המקורי כאשר מועד התפוגה המופיע בה הוא התאריך 30.11.2003.

לעניין זה העידה בפני עדת ההגנה, עו"ד ענת בורק כי במקרה הנדון הונפקה תעודת הביטוח מיום 9.6.03 ועד ליום 30.11.03, וביום 24.6.03 בוצעה החלפה לרכב רישוי מס' 2405587, המתייחסת לתקופה שמיום 23.6.03 ועד ליום 31.5.04, עבורה שולמה תעודת החלפה בסך של 44 ₪. בהתאם לעדותה של עוה"ד בורק, תנאי לביצוע ההחלפה הוא החזרה של התעודה המקורית לחברת הביטוח וזו אכן הושבה לידיה של חברת הביטוח והובאה בפני בית המשפט כראיה(נ/2). העדה אישרה כי הרישום של העברת הפוליסה לרכב אחר, בכפוף לתשלום הסך של 44 ₪ הוא רישום פנימי של החברה. בהתאם לעדותה מכיוון שמדובר בתאונה ישנה משנת 2003, מאז "הדר" והפניקס מוזגו, לא עלה בידה לאתר את פוליסת הביטוח של ההחלפה.